כמשה רבנו שאמר בזמן זה ספר דברים, זהו זמן לפתוח את הפה ולדבר דברי תורה.
עד כה הטבע שתק. חורף.
מכאן מתחילים סימני אביב ופריחה.
ועולה ומתגבר בהוספת 4 פרשיות ועד פה סח.
ומה חשיבות הדיבור?
מה שאדם מדבר – מעורב יותר, פעיל, יוצר. משהו זז בנפש וברצון.
("לחזור על הפקודות"…).
פתח פיך.
גם לבעל קרי אמרו פתח פיך ויאירו דבריך.
בפתיחת הפה אנחנו מביאים פרחים של דיבור לעולם.
הרמב'ם מחלק את הדיבור לכמה סוגים. בסוג האמצעי – אם מביא ברכה לעולם – תרבה בו.
כי האדם עץ השדה. והיה כעץ שתול על פלגי מים. ועלהו לא יבול – אפ' שיחת ת'ח צריכה לימוד.
גם תקופת השובבי'ם. הרבה הקפדה על דיבורינו.
עד ז' אדר שנרבה רק דברים טובים. (עד הבחירות…)
(ישראל אע'פ שח'כ, אע'פ ששר – ישראל הוא…).
וכך עד אדר שיביא בסוף וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר.
ש נתבשר
ב שורות
ט ובות.
חודש טוב!
חודש שבט – רעיון קצר
השארת תגובה