יעקב באופן טבעי מאחר.
הוא יוצא שני בלידה. הוא יוצא לשדה אחרי עשיו (רבקה דחפה אותו בכח). הוא אומר לעשיו בפרשת וישלח שהקצב שלו איטי יותר.
אומר המהר"ל שיש פה ויכוח מה זה נקרא בכור.
אומות העולם אומרים שבכורה זה שהתגובה הראשונית הכי מהירה של האדם היא הכי בריאה בחיים. אל תברר, תגיב מהר, אינטואיטיבית. ככה זה בטבע. הראשון מנצח. הוא צד ראשון. לצוד זה להגיב מהר מאוד.
יעקב / עם ישראל מסביר את מושג הבכורה אחרת.
בכור זה לא מח שהגיב ראשון אלא מי שחותר אחרי הכוונה הראשונה.
הראשון שמצליח לזהות מה השורש. מה הראשית. סוף מעשה במחשבה תחילה.
רש"י המשיל את זה לשפופרת. מי שיצא ממנה אחרון בעצם נכנס אליה ראשון. הבכורה זה מי שמצליח לחשוב על התכלית. על המטרה. הבכור לא מגיב מיד אלא חושב קודם מה המטרה.
יעקב לא מגיב מיד, אלא חושב מה מצופה ממנו. מה הקב"ה רוצה שהוא יעשה. לכן יעקב יושב ולומד. הוא הולך לשם ועבר, הולך לאבותיו. לומד מהשורשים.
הרבה פעמים המילה הראשונה שאנחנו רוצים להוציא מהפה ולענות, היא לא המילה הנכונה. צריך לעצור רגע ולחשוב.
חז"ל אומרים שהיוונים היו תרבות מאוד עוצמתית. הם החשיבו מאוד את האינסטינקטים של האדם. את חש משהו, לך איתו. רוץ עם ההרגשה שלך.
ר' ישראל סלנטר אומר שלפני שאתה אומר משהו תחשוב עליו כמה פעמים. זה מאפשר לנו להיות יותר פנימיים. אמנם מתנהלים יותר לאט אבל זה הרבה יותר נכון וחכם.
בעצם קבלת הבכורה אנחנו מתעלים לדרגה גבוהה יותר מהמלאכים ולכן יעקב מנצח את המלאך. המלאך מבצע. אנחנו חושבים מה הקב"ה רצה. מזהים מה מטרתו. לכן התורה מצווה אותנו להיות תמימים. לחשוב כל הזמן מה הקב"ה רוצה.
את השבת אנחנו לא ממהרים להוציא. היא היום של יעקב אבינו. אנחנו רוצים לחשוב עוד מה המניע שלנו לקראת השבוע הקרוב. זה הזמן שבו אנו שרים אל תירא עבדי יעקב. מתוך זה ניתן לצאת לששת ימי המעשה.