פרשת ואתחנן וט"ו באב – אנחנו לומדים ממשה רבינו שצריך להתחנן. תחינה זו אחת מלשונות התפילה וככה נפסק להלכה שהתפילה צריכה להיראות. למה כל כך חשוב שהתפילה תהיה בצורה של תחנונים? בעינינו להתחנן זה נראה לא טוב. זה לא נוח לאדם. האגו מתגבר עלינו ולא נותן לנו להתחנן. מי שמתחנן מצטייר כאדם מסכן. משה רבינו לא מפסיק להתחנן עד שהקב"ה אומר לו להפסיק אבל אנחנו מאוד לא רגילים בזה. אפילו לבקש קשה לנו אז לא כל שכן תחנונים.
צריך לדעת שבלי תחנונים לא תהיה לנו תורה. התןרה היא שמימית ומלאה הדרכות על כל צעד ושעל. בעצם התורה אומרת שהאדם לא יודע להסתדר לבד. הוא צריך הדרכה בכל דבר. לכאורה האדם בשכלו יכול להסתדר לבד ולא צריך עזרה משמים. כשאדם מתחנן הוא אומר לקב"ה שהוא רוצה שיתערב לו בחיים. זו עבודה שלמה אצל האדם. לא פשוט בכלל. רק כשאדם מתחנן אז ליבו נפתח לקבל תורה. בלי תחנונים הוא לא מסוגל לקבל את הדרכת הקב"ה.
לכן כשבאים לבית המקדש הנושא העיקרי הוא התפילה. מצד שני זה גם מקום התורה שמשם מופצת לעולם כולו. אם זה לא יהיה בית תפילה לכל העמים אז מציון לא תצא תורה ודבר ה'. כשאדם מתחנן לפני המלך הוא צריך להסביר לעצמו למה הוא מתחנן. האדם לומד להבחין מה חשוב לו בחיים ומה פחות. לא מתחננים על כל דבר אלא רק על מה שחשוב. התפילה היא מבוא לתורה. משה רבינו נותן התורה הוא המתחנן הגדול. התורה עוברת הלאה בכל הדורות דרך המתחננים הגדולים.
אצל משה יש כמה ביטויים: התחננות, לחלות פני ה'. "ויחל משה" אומרים חז"ל שמשה נהיה חולה מרוב תחנונים ותפילות. גם האבות והאימהות שלנו התחננו המון לפני הקב"ה וזה מה שהכין את התשתית לקבלת התורה בעולם. מי שלא יודע להתחנן הופך בסופו של דבר לעז פנים. התפילה היא כמו חרישה. אם לא חורשים את האדמה שום דבר לא יחלחל פנימה.
התפילה והתחנונים היא גם נשיאת חן. אנחנו רוצים למצוא חן בעיני הקב"ה. כשאדם מתחנן אז הוא שם לב שהוא מקבל מתנות חינם מהקב"ה ואז יש לו גם הכרת הטוב.
הדרך לתפילה -התחינה | פרשת ואחתן וטו באב – הרב אליעזר קשתיאל
השארת תגובה