סיכום השיעור המתומצת:
אהרון מצווה אישית ע"י הקב"ה להאיר את המנורה במשכן. לכאורה מצווה קלה לביצוע. התורה כותבת ויעש כן אהרון ורש"י מפרש שאהרון לא שינה. מה החידוש בזה? לכאורה כולנו משתדלים לקיים את המצוות כמו שצריך.
מסביר השפת אמת שרש"י מתכוון להתמדה של אהרון. כמו שאהרון התרגש בפעם הראשונה שהדליק, ככה היה בכל פעם ופעם שהוא הדליק. אהרון עבד על התמדת ההתרגשות ולא על התמדת המעשה. זה דורש יצירתיות והתחדשות.
אומר המהר"ל בתפארת ישראל שאנחנו צריכים לחלק את חיינו ל 2. מצד אחד אנחנו רוצים יציבות ומצד שני אנחנו צריכים לדעת ליזום ולהתחדש. עולם הלא תעשה שלנו זה העולם היציב. שסה מצוות לא תעשה כנגד ימות החמה. החמה מסמלת יציבות וקביעות. עולם העשה שלנו לא יכול להיות שייך ליציבות כי זה ימנע מאיתנו יצירה והתחדשות. כשאנחנו מקיימים מצוות אנחנו צריכים לחפש כל הזמן מה יגרום לנו להתרגש מהן מחדש.
אהרון הכהן עבד על זה כל הזמן. בהעלותך זה התעלות תמידית. הוא מעלה את הנ"ר (נפש ורוח). מי שמחפש התחדשות הוא פתוח לשמוע אחרים. משה מבקש מיתרו שלא יעזוב אותם. הוא רוצה לקבל ממנו עוד עצות.
גם בלימוד גמרא חשוב בסיום המסכת לעשות מזה כל פעם חשיבות גדולה. זה מעורר התחדשות והתרגשות לקראת המסכת הבאה.
הגמרא אומרת שתינוק יונק מאימו והוא כל יום מוצא טעם חדש. ככה גם דברי תורה יכולים להיות כל יום חדשים. עם השינוי באדם גם הלימוד והעשייה שלו משתנים יחד איתו וזו העבודה הגדולה שעלינו לעשות בחיים.
פרשת בהעלותך | התחדשות רוחנית במרחב המשפחתי והאישי | הרב אליעזר קשתיאל
השארת תגובה